הסיפור של ג'ימי
ג'ימי היתה גורה כבת ארבעה שבועות כשמצאתי אותה ביום אוגוסט חם, באזור תעשייה חוף שמן שבזמנו היה ברובו לא סלול, דרכי עפר משאיות נוסעות…לא מקום ידידותי לכלבים.
עצרתי בצד את רכבי ונגשתי אל הגורה המבולבלת והמפוחדת, ג'ימי נבהלה וברחה להסתתר מפני מאחורי פח אשפה, היא לא היתה מוכנה לפגוש בני אדם ובכלל להיות במיקוד של תשומת לב כל שהיא כלפיה.
הזזתי את פח האשפה והרמתי אותה לחיקי ומיד הצעתי לה לשתות מים והיא לא חשבה פעמיים .
נסעתי הביתה וחשבתי זהו אימצתי עוד כלבה! בזמן הנסיעה ג'ימי היתה על רגלי, הגעתי לרחוב בו אני גר, בתחילת הרחוב בו אני גר ישנו גן משחקים עם צמחייה חשבתי לתת לג'מי לאחר הנסיעה זמן להתרוקנות.
בגן המשחקים היתה אמא עם ילד שמיד התאהבה ואימצה את ג'ימי, מי שקצת מתעסק עם אימוץ כלבים יודע כמה קשה למצוא בתים טובים לכלבים, לג'מי נמצא בית טוב תוך פחות משעה מהרגע שהעלתי אותה לרכב.
כאשר כתבתי על שימוש בגישה חיובית באימון כלבים לאוניברסיטת תל אביב צילמנו את ג'ימי בכל מיני תנוחות של שבי, ארצה ובואי. היא היתה כבר בת חודשיים.
ג'ימי היתה כלבה עם המון מזל ולכן למרות שהכלב שלי שון שהיה מהמם ואהוב שלי החלטתי כי ג'ימי היא הכלבה אשר צריכה להופיע על כרטיס הביקור שלי.
ג'ימי היום די מפורסמת היא מופיעה על מאות רכבים אשר מסתובבים בארץ והיא תמיד תהיה קשורה אלי ולאהבה האינסופית לכלבים בכל מקום אשר הם נמצאים.
